זו הטיוטה העשירית, בערך, לטקסט הזה, שנועד לנסות ולהסביר מה התרחש בימים שהובילו לפרסום ממצאי פרויקט הבוטים של יובל אדם ושלי, ובימים שאחריו. אומרים שבימים סוערים אדם נוטה לגלות מי הם חבריו ומי ימכור אותו בשביל סינק בתכנית בוקר עם רייטינג של וועד בית ברחוב נידח בקרית אתא - ואת זאת בהחלט למדנו על בשרנו. אבל ראשית ראשית ואחרית אחרית.

הדו”ח שהתפרסם ברעש רב בראשית חודש אפריל הכיל שורה ארוכה של ממצאים טכניים ואחרים שהצביעו כולם על קיומה של רשת השפעה מתואמת המפיצה מסרים של מפלגת הליכוד, ואת הממצאים האלה לא הצליחו לערער עד היום. שיטת העבודה של מבקרי הפרויקט היתה להצהיר הצהרות שלא מופיעות בדו”ח ולתקוף אותן. כך עשה ד”ר אורן צור, אקדמאי זעיר שמיהר להתראיין ברדיו המקומי ובבטאון התעמולה של נתניהו ולזלזל במחקר שלנו תוך שהוא בוחר בפינצטה דברים שהתאימו לו, מסכים עם עיקרי ממצאינו (אבל מצניע את זה), ומתעלם משורה ארוכה של דברים אחרים, כך עשה הפובליציסט חיים לוינסון, שבכסות עיתונאית לא טרח אפילו לשאול אותנו אודות הדברים שלא הבין, ושלו הודלפה טיוטה לא גמורה של הדו”ח על ידי מישהי שהציגה את עצמה כבת ברית ובשלב מסוים בחרה לפעול אקטיבית על מנת לפגוע בפרויקט, וכך עשה גם מנגנון התעמולה של ראש הממשלה שמיהר להכריז על מסיבת עיתונאים עם חלק קטנטן מחברי הרשת, לאחר שגם לו הודלפה טיוטה של הדו”ח על ידי אותה “בת ברית” כביכול.

לא נתכחש שלא השכלנו להתמודד עם מתקפה מתואמת כזו. הוצבנו כמטרות בפני מנגנון תעמולה אדיר, הותקפנו באופן אישי, ומכיוון ששנינו אנשים עובדים ולשנינו חיים מעבר לפרויקט, בחרנו לתת לסערה לעבור. אולי זו היתה טעות, אבל באותה שעה, אחרי חודשים של עבודה מאומצת, כבר הגענו לסוף כוחותינו.

כחלק מהממצאים של הפרויקט הראינו, באמצעים מתמטים ואחרים, שורה של קליקות שפעלו באופן משותף לצורך הפצה של תכנים מאוד מסוימים. השווינו את הרשת הזו לקבוצות ביקורת והראינו מדוע מדובר ברשת שאינה אורגנית, הראינו קשרים תוכניים ורשתיים בין חברי הרשת, הבאנו הקלטה של מי שעל פי החשד לקח תפקיד מרכזי ברשת הזו, בקולו, בה הוא מודה שהוא “פעיל פוליטי סודי” - וכל זה עדיין לא מספיק. לעזאזל - טוויטר בעצמם סגרו את החשבונות של חלק מחברי הרשת, ואת החשבון שעמד מרכזה בכל פעם שניסה לפתוח חשבון חדש. אבל לא, כל זה עדיין לא מספיק.

למעשה, אין שום דבר שהיינו יכולים להביא שהיה מתקבל כ”מספיק”, כי השיח הפך מזמן לכזה הבז לעובדות ומקדש שקרים. בשבועות שחלפו מאז פרסום הדו”ח בדקנו שוב ושוב את הממצאים, בחנו אותם מזוויות שונות, הבאנו חוקרים חיצוניים, וניסינו לאתגר את הממצאים - אבל כל זה באמת לא משנה למבקרים שלנו. לא עם עובדות משנים את השיח - לשיטתם.

זה לא משנה שהראינו ניתוח תוכני של מסרי הרשת, כי אורן צור מאוניברסיטת בן גוריון בחר לדבר בראיונותיו בבטאון התעמולה של נתניהו רק על קליקות; זה לא משנה שדווקא כן דיברנו על קליקות והראינו שהסבירות שהן אורגניות כאשר גודלן מעל 170% מקליקות ביקורת - נמוכה; זה לא משנה שאותו חוקר מהאוניברסיטה הדרומית, בקולו, אומר כי “מבחינה סטטיסטית קליקות גדולות הן חריגות והמצאותה של קליקה גדולה אכן רומזת על אירגון ותיאום”, ואנחנו ליטרלי מראים בדיוק קליקות כאלה; הכותרת שהוא נותן לדברים שלו היא שהדו”ח “לא רציני”, מה שהופך למיסגור של בטאון התעמולה של “מחברי הדו”ח הם חובבנים” (יצוין לזכותו המעטה מאוד שהוא צייץ כי הוא לא אמר חובבנים אלא חובבים). על פי אותו חוקר - קליקות גדולות הן אינדיקטור לקיום תיאום - וזה בדיוק מה שהראינו. אבל שוב - כל זה לא משנה.

כן הראינו אינדיקטורים לכאורה לקיומה של רשת המורכבת ממאות חשבונות אשר מקדמים תכנים התומכים בראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו ובמפלגת הליכוד. רבים מהחשבונות המזויפים לא הזדהו בשמם או העלו תמונת פרופיל (בנוסף לחשבונות אמיתיים רבים שכן עשו זאת) והם פעלו באמצעות מניפולציות, הכפשות, שקרים, הוצאת דיבה והפצת שמועות, באנונימיות, וללא קישור גלוי לשום גוף מרכזי, פוליטי או אחר. בדיעבד התבררו הקשרים האלה לאשורם כשהופיעו בדיוק אלה עליהם הצבענו במסיבת עיתונאים יחד עם ראש מנגנון התעמולה בעצמו בספין נאה ומחוכם (מצידו).

כן הראינו כי בימי השיא שלה הפיצה הרשת אלפי ציוצים ביום לטובת נתניהו והליכוד, וניתן לראות באופן ברור כי קצב הפרסומים וההשתתפות בה עלה באופן משמעותי עם הכרזת הבחירות, ופעילותה חריגה גם בהשוואה לקבוצות ביקורת שונות.

כן הראינו כי בנקודות זמן מסוימות, כמו למשל האיחוד של מפלגת ‘כחול לבן’ או ערב פרסום כתבי האישום נגד נתניהו, קצב הפעילות של הרשת הזו עלה. התכנים שהרשת הזו מפיצה כוללים האשמות באונס, הפצת ספינים ושקרים, מתקפות אישיות חסרות רחם על פוליטיקאים, עיתונאים, ואישי ציבור, והסתה כלפי ציבורים שלמים. לדוגמה, על העיתונאית קרן מרציאנו: “הייתכן שהברברית הזו הרטיבה אמש בעת כניסתו של כבוד ראש הממשלה?”, “היא היתה ביץ’ לא מקצועית”, על בני גנץ: “אנס אנס אנס לכלא לכלא לכלא”, “גנץ האנס”, “חלאה מנובל אפס אנס” [הטעות במקור], על יריבו של נתניהו רוני מאנה: “חלאה פודופיל” [הטעות במקור], הרשת מפיצה סיפורים אשר נועדו לפגוע ביריבי נתניהו, וניתוח מפורט של רגעי הפעלת השיא, בנוסח לניתוח של הציוצים אשר היא מפיצה, מצביעה כי ישנה תאימות גבוהה בין דפי המסרים של מפלגת הליכוד לבין התכנים המופצים על ידה.

אפשר להיכנס פה שוב לפרטי הפרטים של הדו”ח, וזה בדיוק מה שעשינו בטיוטות הקודמות של הטקסט הזה שכבר לא יראו אור, אבל הראיון שערכה איילת שני ושעלה בסוף השבוע במוסף הארץ הפך את ההבנה הזו לבהירה הרבה יותר: זה פשוט לא משנה. אין שום דבר שהיינו יכולים להביא שהיה “מספיק” למשחק המטונף הזה. “אני ראיתי את מה שהוא עשה ותפסתי את הראש. זה היה רגע כמו בסרטים, שהבריון נכנס לקפטריה ומתחיל לצעוק ולהשתולל, ואף אחד לא עושה כלום. נו, אז אם נתניהו מצא אחד שהיה אמיתי, זה אומר שהכל שטויות?” את הדברים האלה אומר סקוט גודסטיין, ששימש יועץ אסטרטגי במירוץ לנשיאות בארה”ב.

אנחנו פשוט לא משחקים את אותו המשחק. נתניהו לא רק שלא מתכחש לאנשים שהפיצו שקרים, דיבה, גזענות, ושנאה - להיפך - הוא מחבק אותם, הוא אחד מהם. הוא מציב אותם לידו ואומר: “אלה לא בוטים, אלה אנשים אמיתיים”. זה, כמובן, נכון, ולא סותר דבר ממה שאמרנו אנחנו בדו”ח שלנו, אבל אומר הרבה עליו ועל משנתו. אדם שמתגאה בדברים האלה שנעשים בשמו - אינו אדם ראוי בשום דרך, אבל זה האדם מולו אנחנו צריכים להתמודד. בשולי הדברים, שאלתם את עצמכם מה עשה צייצן סעודי במסיבת העיתונאים של נתניהו ולמה היה חשוב לראש הממשלה לערבב אותו בחגיגה הזו? כי גם לזה יש תשובות - אבל שום דבר כבר לא משנה.

הפרויקט הזה, שהתחיל כמחקר מעניין, הפך למעמסה. עשרות גופים ניסו לקפוץ על העגלה הזו, ואנחנו, שרגילים להתנהלות פתוחה בשלל הפרויקטים האחרים שאנחנו מריצים לאורך השנים, לא השכלנו לסנן מי מהם ראוי יותר ומי פחות לקחת בו חלק. במהלך הפרויקט חשפנו רשתות רבות. חשפנו רשת שניסתה לקדם פגיעה בראש המוסד הישראלי, רשת של כת שניסתה לבסס לה בסיס בישראל, רשת השפעה זרה שהופעלה מדובאי, רשת מטורקיה שהקיפה את נתניהו, רשתות של מפלגות פה בארץ, ועוד כמה שאודותיהן לא פרסמנו כלל.

באותה נשימה חשוב לציין את עשרות השותפים שכן לקחו חלק בהתנדבות מלאה, תרמו מזמנם ומכשרונם על מנת ליצור, לתקן, ולשפר את הכלים אותם פיתחנו במהלך הפרויקט. זכינו להכיר אנשים חכמים, יפים, ומוכשרים, שאנחנו תקווה שעוד יצא לנו לעבוד איתם בעתיד על פרויקטים אחרים.

כמובן שבפרויקט בהיקף כזה סביר שיתגלו פה ושם טעויות. זה בסדר גמור ואנחנו פתוחים לביקורת ולתיקון, אבל בסך הכל הממצאים של הפרויקט נותרו כפי שהם ואיש לא הצליח לערער עליהם עד היום. היתה רשת מתואמת, היו קליקות צפופות שחרגו בהרבה מהתחום האורגני, התכנים היו מוטים מאוד והראו מתאם גבוה לדף המסרים של מנגנון התעמולה הרשמי של מפלגת הליכוד, ומעבר לכל זה - אחת מהדמויות המרכזיות ברשת מודה, בקולה, בהשתתפות בפעילות כזו, וראש הממשלה בעצמו מחבק את חבריה במסיבה משותפת. כל זה, כאמור, לא משנה למי שמסרב לראות את המציאות מסיבותיו הוא.

מה שקרה כאן לפני הבחירות הוא תעודת עניות לנו, כחברה. תועפות של פרופילים מזויפים ואחרים מפיצים תעמולת ביבים בשפה אלימה ודוחה, וראש הממשלה, המנהיג, מחבק אותם ובפועל אומר להם “כל הכבוד”. אוי לעם שאלה מנהיגיו, ואוי לעם שאלה הערכים אותם הוא מקדש. הפרויקט עזר לחשוף חלק מהמנגנונים העומדים מאחורי זרם הביוב שזרם ברשתות החברתיות, ואף עזר לסגירת חלק מהחשבונות שלקחו בו חלק. זו כמובן רק טיפה בים, אבל גם זה משהו.

אם למדנו משהו מהפרויקט הזה, פרט, כמובן, לעניינים הטכניים ועולמות המחקר המרתקים, הוא לבחור בקפידה את השותפים העתידיים לפרויקטים שלנו, שעוד יהיו. ולאלה שחשפו את פרצופם האמיתי כשהתחממו העניינים - אנחנו עוד ניפגש.